בית קפה בצהריים

by ליאור נרקיס

בית קפה בצהריים,
שתי מלצריות רזות,
לקוחות שוטפים עיניים,
גם בזאתי גם בזאת.
זאתי יש לה גוף אקזוטי,
ועורה קפה חלב,
מבטו נופל עליה,
מבטה נופל, עליו.
יש מבט קטוע,
ומבט נטוע,
ומבט של אש ותעתוע.
ויש מבט כמבטו, ומבטה..
אשר יובילו לביתו, או לביתה.
ואני לוגם אספרסו, ומביט במביטים,
ותוגה דקה נפרסת, על פניי המקומטים,
וגומע עוד אספרסו, במבט לא מנוקד,
עלומיי מזמן נמסו, כשלגים דאשתקד.
יש מבט קטוע,
ומבט נטוע,
ומבט של אש ותעתוע.
ויש מבט כמבטו, ומבטה..
אשר יובילו לביתו, או לביתה.