בלגאן

אני חושב עליי, חושב על כל מי שנפגע ממנה, זה מעציב את הדמעה,
אני רוצה לחזור, הביתה ומהר לאמא, שתעשה שלא יכאב,
אי אפשר להאשים אותי ברצח כפול של קשר, שעשה לי רק רע,
אני מוותר על הנשיקות המתוקות על המיטה בחדר, וחוזר בחזרה.

אני חושב עליי, נזכר בכמה רגעים של חסד, כשהיית עוד אמיתית,
לחבק אותך במסיבה על חוף הים בשקט, בלילות חמים,
יש דברים שלא עושים לבחורים טובים אף פעם, כנראה לא תלמדי,
אני סוגר את הדלתות שלא תוכלי להכנס לבית, וגם את הלב שלי.

עם כל הבלגאן, אני מצליח להרגיש, אותי בלי את, להיות אדם רגיש,
אוהב ונאהב, שחושב גם על עצמו ולא רק עלייך... תמיד...

אני חושב עליי, עולה על טיסה של כמה קילומטרים, ונעלם בעננים,
מסתכל עלייך הפעם מגבוהה, כמו שאת תמיד היית,
אי אפשר לצפות שאחר יתנהג אחרת, אבל שיהיה בהצלחה,
אני שוכח וזוכר את החיים שלי איתך בינתיים, אבל חוזר בחזרה.

עם כל הבלגאן, אני מצליח להרגיש, אותי בלי את, להיות אדם רגיש,
אוהב ונאהב, שחושב גם על עצמו ולא רק עלייך... תמיד...