גלויה

רצה אותה מאוד דיבר אליה בחיוך
של מי שפיצח את הקוד
אבל שומר את הקלף קרוב
אמר לה כמה את פוחדת להמר
להסתכל לי בעיניים בלי למצמץ
לחשוב שלא הכל ידוע לך
תני לי לבוא איתך הביתה

עברו מקום ועוד מקום
כמעט ולא דיברה
רק נתנה סימן כשהתעיפה
פגשה ידיד וגם מכר
וגם אחד שדיבר קרוב מדי לצוואר
תני לי לבוא אתך הביתה

גורלית ויחידה כל מלה שנאמרה
איך היא לא רואה
זה יהיה קרוב כמו מחט את תראי
רחוק כמו גלויה היא ענתה

סכין כהה חלום שחור
פתחת לך פתח כדי לסגור
אני רואה לך דרך העור
כעובי הצלקת עובי העלבון
היום לילה לבן מחר נלך לישון
אם תתני לי לבוא איתך הביתה

כמה בלתי נסבלת הקלות של החיוך שלך
לא מבקש אבל תמיד מקבל
כמה קלות ורגועות התנועות שלך
תראי כמה שריר אני מפעיל
במחווה אחת קטנה אלייך

תני לי לבוא איתך הביתה.....