הבלדה על חדווה ושמוליק

by שם טוב לוי

הבוקר בא כל כך מהר
ואי אפשר להישאר- א-אה.
צריך לקום להתעורר,
ללכת אל מקום אחר- א-אה.
לקחת את הזכרונות,
זה לא הרבה שתי מזוודות- א-אה.
חלום אחד ארוך ארוך,
שתי מגבות ושתי תקוות- א-אה.
ללכת אל...
ללכת מ...
ללכת כי כולם הולכים,
מה זה בעצם משנה,
ממה בעצם הם בורחים.
ללכת אל...
ללכת מ...
ללכת כי כולם הולכים,
מה זה בעצם משנה,
ממה בעצם הם בורחים.
אני לבד בעיר גדולה,
מהתחלה להתחלה- א-אה.
מלא ליכול כבר לנמאס
וכל דבר נראה לי גס- א-אה
אני לבד בעיר זרה,
כאילו אין לי כבר ברירה- א-אה.
כולם אומרים לי לא נורא,
וזה מה שעושה לי רע- א-אה.
ללכת אל...
ללכת מ...
ללכת כי כולם הולכים,
מה זה בעצם משנה,
לאן בעצם הם בורחים.
ללכת אל...
ללכת מ...
ללכת כי כולם הולכים,
מה זה בעצם משנה,
לאן בעצם הם בורחים.
אני לבד בעיר זרה,
כאילו אין לי כבר ברירה- א-אה.
כולם אומרים לי לא נורא,
וזה מה שעושה לי רע- א-אה.
ללכת אל...
ללכת מ...
ללכת כי כולם הולכים,
מה זה בעצם משנה,
לאן בעצם הם בורחים.
ללכת אל...
ללכת מ...
ללכת כי כולם הולכים,
מה זה בעצם משנה,
לאן בעצם הם בורחים.