הגיבן מנורדאם-אש גיהנום

באטה (כינוי לאישה) מריה, אני הרי אדם ישר
הגינות וצדק רק ארדוף.
באטה מריה, שומר החוק והמוסר
שלא כמו הכופרים באספסוף.
מדוע, מריה, כשהיא רוקדת לפני
מבט עיניה נשמתי צורם?
נואש, אותה חש
יופיה פוצע עד לכאב
ובי כבשן לוהט, ומשלהב
כמו אש גיהנום היא
בוערת בגופי.
תשוקה כה עזה היא
אותי לחטא תביא.
איני אשם! זה מייאש.
המכשפה הצוענית ליבתה האש!
אין בי אשם!
האל גרם
שהשדים יוכלו לגבור על האדם!
עזרי לי, מריה, עלי הגני מקיסמה,
הרחיקי את האש מעצמותי.
הרסי את אזמרלדה
שתשרף בגיהנום!
או רק שלי תהיה כמצוותי
(*השופט פרולו, הצועניה נמלטה.*
-מה?- *היא אינה בקתדרלה. היא איננה.*
-אבל איפה היא?-
-לא משנה. צא מכאן אידיוט!-
-אני אמצא אותה, אמצא אותה-
-אם אצטרך להצית אש בכל פריז!-)
באש גיהנום היא
תבער לא תישרד.
אם לא תהיה לי,
תובא אל המוקד!
על נפשה רחם, אלי.
על נפשי רחם, אלי.
שלי תהיה או למוקד!