הזיות על אהבה

שוב חייכת את חיוכך המשכר
עינייך דבש שפתייך שושנים
איך למראך אור היום גובר
ובלעדייך חיי ללא צלילים
שוב רוח ים נושבת בחוזקה
מביאה איתה את ריח שיערך
מעל החוף שקיעת חמה באופק מעלה
שוב את מבטך

את עצמי אני לך שרתי
ואת רצית סיפור
אז את לבי אני אכתוב כאן בשבילך
אחת בלילה ופנייך לא מרפות

ואם הזמן את רק סוגרת את עצמך
אחת בלילה ופנייך לא מרפות
את עצמי אני לך שרתי
ואת רצית סיפור

איך שגרמת לי להרגיש אותה תחושה מוכרת
שוב ליפול אל מלכודת רגשותיי
לו רק ידעת איך את ראשי את מסחררת
כמו טיפות של גשם שוטפת את חושיי
שיחות מפה ועד אין קץ אל תוך הלילה
משתלבות עם הזיות על אהבה

את עצמי אני לך שרתי
ואת רצית סיפור
אז את ליבי אני אכתוב כאן בשבילך
אחת בלילה ופנייך לא מרפות
ואם הזמן את רק סוגרת את עצמך
אחת בלילה ופנייך לא מרפות
את עצמי אני לך שרתי
ואת רצית סיפור

עכשיו אני מוקף תחושת כאב צורמת
אהבתי אל האחת שלעולם לא תתממש
שירים שמעלים אל תוך ראשי תמונה מוכרת
מוכיחים כך פתאום כשאין הוא מה שיש
פרצוף של פוקר על פניי מחייך חיוך טיפשי
אך עמוק בתוך ליבי מילותייך סכינים
כל שביב תקווה נמוג לאור פנייך הנוגות
נפרדנו כשגרוני חנוק לו מדמעות

את עצמי אני לך שרתי
ואת רצית סיפור
אז את ליבי אני אכתוב כאן בשבילך
אחת בלילה ופנייך לא מרפות
ואם הזמן את רק סוגרת את עצמך
אחת בלילה ופנייך לא מרפות

את עצמי אני לך שרתי ואת רצית סיפור...