הכל זהב

אתה יוצא לעולם הרחב, אתה מביט והכל בו זהב,
אתה יושב מול הים, ונשזף ומתחמם בקרני הזהב,
ומלטף תלתלים של זהב - כן, הכל זהב.

אך הפרדס אסתנן כגנב, ואתנפל על תפוח זהב,
ואם ארצה ביום חום ושרב, אשכב לי בין שיבולי הזהב,
וזה שווה מרגרינה, חלב - כן, העל זהב.

לא כל אדם אשר יוצא לרחוב, רואה את מה שלפניו.
על פי הרוב אדם יוצא לרחוב והוא טרוד בעינייניו.
מתחשק לגשת אליו קרוב, ולומר לו בקול רחב:

איזה ליל, איזה ים, איזה צל, כמה חם, תסתכל, בן-אדם -
כן, הכל זהב, הכל זהב.