הפרעה

יותר מדי זמן שאני מתרוצץ בתור עץ מדבר
מתאמץ להשמע כמו מישהו או מישהו אחר
קובר רצונות,מעיר הערות משונות
מרדים בני אנוש עם קול מונוטוני וכל מיני טענות
חסרות כל בסיס,לא אני לא נרקסיסט
ולא הבעתי משאלה בפעם האחרונה כשנפל לי הריס
דיאלוגיים פנימיים לא מתקשים להביס אותי
פסיכולגים שנונים עושים אותי עוד יותר ניירוטי
אין שום דבר אירוטי באדם ערום עם בגדים
ובפעם האחרונה שטבעתי לא שחיתי במים עמוקים
ביקורת עצמית מוגזמת לא תורמת לערך שלי
ניסוח יצירתי במציאות משעממת מתחיל להרגיש די שולי
פתאום לדבר עם אנשים בגילי נשמע רעיון אוילי
תעשי טובה ותביאי לי מחברת חדשה....