השנים הפשוטות

לילה רך
שיח קוצים
רוח חמה.
יד ביד
דרך עפר
ארץ חומה.
הכפר שלי
במרחבי שדותי -
שוב הוא חוזר
כמו אגדה
אלי.

ערב שבת
בגד לבן
אש על הים.
ראש אל גב
דשא רחב
קר לי וחם.
בכפר שלי
כל הימים דומים -
ומכולם
ריח של חג
עולה.

לעולם הולכות ממני
השנים הפשוטות,
וצבעים חדשים
פורחים בלחיי.

ספסלים
נאון חיוור
דרך ריקה.
גוף אל גוף
חדר קטן
קור ושתיקה.

העיר הזאת -
אבן מקיר תשחיר
בחשכה
במדרכות צרות.

מבצרים
אלף שומרים
כלב אפור.
רכבות
קור ברחובות
שלג שחור.
בעיר הזאת
כל העולם לבד.
בין ידידי
אין גם חבר
אחד.

לעולם הולכות ממני...