התעוררתי מאוחר

התעוררתי מאוחר
האור חתך בוילון לאט פתחתי עיניים
וכמוני מהורהר לאט התחלתי לבהות קצת פחות מטושטש
והפעם לעצמי
אני מבטיח הפעם לא להתבלבל..

התעוררתי מאוחר
אחרי שנים של כמעט – אחרי שנים של אחר כך.
לא העזתי באמת, להתמסר ולגעת במה שבער בי
והפעם לעצמי
אני מבטיח הפעם לא להתבלבל...
אהה...

אז אני קם....
ראש מורם...
מנסה דרכים שונות ולא לטעות

התנערתי מאתמול
הציפיות ממשיכות עוד למשוך לי בבטן
התאספו בי חרטות
וחתיכות אכזבה מטשטשות את הדרך
והפעם לעצמי
אני מבטיח הפעם לא להתבלבל..
אוהו..

אז אני קם...
ראש מורם..
מנסה דרכים שונות ולא לשלוט במה שלא ניתן עוד לשנות
את מה שמסנוור
מסיט אותי מלהבין
עד הסוף...

ככ הרבה סיבות טובות
ללמה לא לנסות ולמה לא לשנות כלום
ואין סוף התחמקויות – לא להכיר באמת, לא להודות שבוער בי הרצון להתמסר,
אני פשוט מפחד ולא רוצה שוב לטעות..
אוהו..

אז אני שר
לא נשאר..
מפוחד ליפול שוב
לאבד הכול שוב
לאבד...

להבין.. עד הסוף..