וגם ההד נדם

וְגַם הַהֵד נָדַם... וְלֹא שָׂרַד מְאוּם
מֵהַזָּהָב הַטּוֹב שֶׁל מִכְמַנֵּי עָבָר.
עַתָּה אֶבְיוֹן הַלֵּב, עַתָּה הַלֵּב עָגוּם,
עַתָּה הוּא קַר.

וְאֵיךְ יִחְיֶה אָדָם? וְאֵיךְ יוּכַל לָהֶם,
לְבִעוּתֵי הֹוֶה וּלְרֹגֶז הַבָּאוֹת,
בְּאֵין לוֹ כְּנַף מַחְסֶה, בְּאֵין לוֹ חֵיק הָאֵם
שֶׁל זִכְרוֹנוֹת?