ויתרת על כבודך

אני יודעת שתמיד צודקת אמא ,
שהיא רוצה רק בטובתי -
אבל הפעם ?!
טעית..
לא הבנת אותי
אמרת לי לשכוח, שאני רק יסבול
שזו אהבה ראשונה ושזה לא הכול
עדיף שתבכי יום, יומיים, חודש
אבל לא תבכי כל החיים

היום ?
הוא כבר רחוק ממני והכאב מאחוריו
אני יושבת וכותבת מכתב -
שלא תקראי אף פעם גם לא עכשיו
ניסיתי לשכוח, להתגבר על הכאב
עברו ארבע שנים והעצב לא עוזב
רק הוא בלב, במחשבות
השפתיים ? רק אליו מבקשות

בישבילך אמא, התרחקתי מכל מה שהיה לי חשוב
הבטחתי לך שלא אראה את אהובי שוב
אמרת שיהיהו עוד רבים?
אז שתדעי אמא ,
היו עוד הרבה אחרים
אבל אף אחד לא היה כמוהו
לא הצלחתי לאהוב
השוותי את כולם אליו
והבנתי שלעולם לא יהיה לי כל כך טוב

הוא עטף אותי אמא -
שמר והיגן עלי
הוא נתן לי אהבה טהורה
וסבל בלעדי
אני זוכרת גם את המילים שלו אמא ,
שאני עוד יצטער
ושאני בחיים לא יהיה מאושרת בזרועות של אחר
קשה לי אמא
עם ההחלטה שלי, שזו הייתה החלטתך
קשה לי עם הטעות שלי, שעשיתי בישבילך

על הלב שלי שמרתי - רק בשבילך
אפילו שידעתי אני כבר לא אהיה איתך
בכיתי לבדי לא יכולתי לספר
שגם לי מאוד קשה עליך לוותר

הייתי בלילות בוכה על התמונות
אתה כבול באזיקים ולא רוצה אותי לראות
דמעות של דם בכיתי הזמן עבר לאט
בגלל הורי אני סבלתי היתי כו לבד

והלב שאהב נשרף מאכזבה
ואל תבכה עלי כי אני זאת לא שווה
תעלם לי מחיי והסבל יגמר
כמה עוד אוכל לסבול לא רוצה את זה יותר
איך היתה כו חלש נמשכת לאבקה
ביגלל הטעות שלי ויתרת על כבודך
עליך לא נלחמתי למרות אהבתי
כל חיי אשנא אותך עד יום מותי

ועכשיו סליחה רוצה רק לבקש
על אהבה אסורה ששרפה אותך באש
איתו לא נסחפתי הכול היה שקרים
איך לסם אתה נפלת האנשים עוד מדברים