חוף גורדון

לא לשווא היה עולמך עולמי,
היינו יושבים על החול, בחוף גורדון
והמים כמונו היו משתנים,
היו הולכים וחוזרים, כמו החיים.

לא לשווא היה עולמי עולמך,
היינו פורמים זכרונות באוויר המלוח.
כמו נשמה אחת, מאלף גלגולים
ושקיעה אחת שנשברת עם הרוח.

בין סמטאות הים, טובעת שוב השמש
וריח של אצות, ירח מהתל.
זה לא פשוט להיות קרוב,
זה לא פשוט להיות רחוק
בעולמך הכחול העצב מתרגל,
בעולמך הכחול העצב מתרגל.

לא לשווא היה עולמי עולמך,
היינו רוקמים סופים באוויר המתוח.
לנשום שיאים, לסלסל שירים
כשהמרחק הופך פתאום כל כך בטוח.

בין סמטאות הים טובעת שוב השמש
וריח של אצות, ירח מהתל.
זה לא פשוט להיות קרוב,
זה לא פשוט להיות רחוק
בעולמך הכחול העצב מתרגל,
בעולמך הכחול העצב מתרגל.

בין סמטאות הים