חיי אדם

זה לא סוף העולם
רק אנשים מתים סתם
חיים שפג תוקפם
כשטרם עבר זמנם
ועדיין לא קם אדם
שיעצור את הזמן, יעצור שפיכה של דם חם

חיים מבלבול לבלבול
עוד הסכם נדפק בגלל חיסול
עוד פיגוע שעבר סיכול
כי כנראה שאין חומת מגן או גבול
שיספקו טיפול ויצדיקו את התעלול

עוד פיגוע תופת בצומת, של המנהיגים
עוד פוליטיקאי מתאבד בפרשת הדרכים
הכל עושים ויעשו כדי לחסום מהלכים
אחר כך עוד מתפלאים כשהקרבות ממשיכים

תמיד כשהכל נראה כמו השגת מטרה
כהתקדמות בלתי פוסקת בלי הדרך חזרה
יהיה אדם שיכבה את האור במנהרה, בקצה
תמיד יהיה בין אם נרצה או לא נרצה

ולפעמים נדמה לנו, שכל העולם נגדנו
אולי הגיע הזמן שנשאל את עצמנו
מה עשינו, ומה עוד אפשר לעשות
מה שינינו, ומה עוד אפשר לשנות

מה לעשות
איך לצמצם את הפער
איך לטפל בבעיה הפנימית ולהכהות את התער
להגן גם אם צריך לסגור ת'שער עם שחר
הרי מרוב עצים כבר לא רואים את היער

פזמון-
אם רק נבין איך לצאת מהמצב
אם נעביר את המורשת מסב לאב לילד שובב
שלא מבין הרבה עכשיו
אבל שבעתיד לא יידע עוד צער ועוד צרות לא יכאב

אם רק נבין איך לצאת מהמצב
אם נעביר את המורשת מסב לאב לילד שובב
שלא מבין הרבה עכשיו
אבל שבעתיד לא יידע עוד צער ועוד צרות לא יכאב
כי המגן דוד לבד בין שני פסים כבר מת מרעב

-סמפול-
היום, זה הטרום לטרור
ושום יד לא מושטת מהמרום, מאחור
יד של פיגועים, פיצוצים וחום גורם לקור
נופלים פתאום ולא חוזרים מהבור

בתי הקברות מלאים עד אפס מקום
וזה לא חלום, זו המציאות של היום
בוחרים בפשע למרות האיום האיום
גן עדן כבר פותח חוב לגיהינום

כל חבר כנסת בנזונה, מקים מהומה
מחפש במה ומחפש מצלמה
מקפיץ אומה שלמה, כשבכלל אין סיבה
פשוט צריך להחזיר, כל משרה למקומה

השקט שלפני הסערה רועש מאוד מאיפה שאני עומד
בין בני עמי שונאי ישראל אני מרגיש שורד בודד
משתמטים גונבים רוצחים ופעולה משתפים
צורה עברית למחבלים מתאבדים

אומרים בכל צחוק יש אמת
אבל הצחוק שגר פה פעם כבר רשום כמת
עליו העצב משתלט, באושר בשמחת החיים הוא חובט
כמו עובר בבטן אימו מבפנים הוא בועט

כולם יודעים את התבנית
המנגינה אמיתית
היה עוד פיגוע - כולם זוכרים את התסריט
העלילה הטבעית
של התכנית השרדות - הגרסא הישראלית

מי שטרח כל השבוע, יאכל בשבת
רק בעיה אחת אין מה לאכול - המשק מושבת
אין חבר טלפוני, אף גלגל לא מושט
להצלת המלך שבידי הילד הופשט

תמיד יש פעם ראשונה, תמיד יש גם את האחרונה
כשמישהו בא ומפוצץ ת'עצמו זו לא תאונה
כשיש פיגוע גם אלף מילים לא יצליחו לתאר את התמונה
שיושבת על המרקע הרוג אחרי הרוג מונה

אל תסתכל בקנקן, אלא על מה שבפנים
כי כל מקום שאליו מסתכלים מביטים לעוד סכנה בפנים
אנחנו על המפה, אולי יותר מדי אולי לתמיד אולי זו רק תקופה
עוד אקדח אחרי ויאגרה עם זיקפה, עוד גופה בשיש מצופה
כנראה למחלה הזאת אי אפשר להקדים תרופה
שתביא ת'שקט הדרוש בלי שתבוא אחריו עוד סופה

פזמון-
אם רק נבין איך לצאת מהמצב
אם נעביר את המורשת מסב לאב לילד שובב
שלא מבין הרבה עכשיו
אבל שבעתיד לא יידע עוד צער ועוד צרות לא יכאב

אם רק נבין איך לצאת מהמצב
אם נעביר את המורשת מסב לאב לילד שובב
שלא מבין הרבה עכשיו
אבל שבעתיד לא יידע עוד צער ועוד צרות לא יכאב
כי המגן דוד לבד בין שני פסים כבר מת מרעב