ילדות שטופה בדם

דמותך נישאת למעלה מגלה חלום נירקם,
עולם אחר נגלה אל תוך עצמך שטוף בדם,
איך לעזאזל שיחה ניגמרת בילעדייך,
ואיך אוכל לישטוף פנים בלי להביט בשתי עינייך,
זעקה שנשמע מתוך חדרך קולו נירטב,
דמעות שאת שפכת עכשיו הפכו להיות מכתב ,
קמת לך, והלכת בחרת בדרך בלי מוצא ,
חשבת שדלת החיים נסגרת בלחיצה,
במבטים רואה פנים כה הזויות מול שתי עיניים,
הבכי מתפרץ רוצה לצרוח עד ברכיי,
כמה, עוד אפשר לסבול תסבל הנורא,
וכמה , עוד נוכל לחיות בלי לדעת מה קרה ,
עברו בי רגעים בהם ניסיתי לחכות לך,
נולדו בי כאבים שלא פחדו מלהיות בך ,
עולה מולי תמונה את לבושה שם בלבן,
מילים שמתנגנות חוזרות כמו סרט מיושן,

לילה שעובר לי כמו נצח,
עומד ומחכה לך בפתח,
מתי אשמע את צחוקך שנדם,
האם זו דרכו של עולם,
עוד נשימה שחותמת בי רגע ,
זיכרון מצייר לי עוד רקע,
בליבי תמיד לחשתי תפילה,
האם עוד אמצע מחילה,

תפילתי עולה למעלה מחכה למצוא תשובה,
שאלתי אלוקים אך אלוקים אמר תקווה,
מנסה להמלט בורחת אל מחבוא נסתר,
רוצה כל כך להיגמל אך כבר טעב לקרות דבר,
חדרו בך הגביאות אך את צברת עוד אמונה,
בחרת להתמודד עם העולם שבך ניבנה,
עיניים מביטות ליבך שבור ומרוסק,
אמא איך הלכת ? ואיך חיי הפכו מישחק,
אבא שנשבר רוצה לקבור עצמו עמוק,
ילד מתגייס שאת חייו רוצה לזרוק,
חברה שנישארה בלי אהבה ובלי מזכרת ,
מחכה רק לבואך, לשמוע עוד דפיקה בדלת,
מי קבע למעלה, שדרכנו היא למות?
ומי בכלל אמר, שלחיי אין משמעות?
ידיי נושא למעלה, ושוטף ליבי בדם,
להקריב עצמי מוכן אם זו דרכו של העולם,

לילה שעובר לי כמו נצח,
עומד ומחכה לך בפתח,
מתי אשמע את צחוקך שנדם,
האם זו דרכו של עולם,
עוד נשימה שחותמת בי רגע ,
זיכרון מצייר לי עוד רקע,
בליבי תמיד לחשתי תפילה,
האם עוד אמצע מחילה,