לזכרו של אנטואן דה סנט-אקזופרי
by חני נחמיאס
ירח איום שזרח
הזכיר לי באמצע הלילה
איך מת בשנת ארבעים ושלוש
אנטואן
דה סנט-אקזופרי
עכשיו עשרים ואחת שנה
ופיסות נייר פורחות ברוח,
וכבר עשרים ואחת שנה
הים מכחיל בכל אביב,
עכשיו עשרים ואחת שנה
וכל עצמותיו התפרקו לחול.
עשרים ואחת
עשרים ואחת
ומי שחי כבר חי בלעדיו.
לפני עשרים ואחת שנה,
נפל מטוסו אל הים התיכון
מתנודד בין רוחות האביב החזקות.
העולם כבר איננו מה שהיה
עשב ורוח,
רוח וחול.
זה בודאי מראה העולם
שאין בו יותר
סנט-אקזופרי
אנשים אינם חיים לעולם
וגם אנחנו לא לעולם
אבל אילו ניצל
בפעם ההיא,
במרס, בשנת ארבעים ושלוש,
הוא היה איתנו
גרגר זורח,
שושן ברוח
צוחק בעננים.
More Songs by חני נחמיאס