מביט אל המרומים

בית א':
יש רגעים בהם בוכה ירח,
ודמעותיו נוטפות על העולם,
והחיוך הופך אורח,
בתוך שניות הולך ונעלם.

בית ב':
ברגע של חולשה אסור לשכוח,
אל המרומים נישא תפילה,
תודה נזעק בכל הכוח,
ולא נדע עוד אפילה.

פזמון:
אני מביט אל המרומים, ובליבי יודע,
שברגעים הכי קשים, יש קרן של תקווה,
אני מביט אל המרומים, ולא שוקע,
כי מלמעלה אלוקים שולח אהבה.

בית ג':
יש רגעים בהם גדל הצער,
והמכאוב מעיג לי הלוואי,
ענן מסתיר את אור הסהר,
ומנסה לרמוס כוכב.

בית ד':
ברגע של חולשה אסור לשכוח,
שיש תקווה תקווה קטנה בלב,
אותה נישא בכל הכוח,
כדי לסגור על הכאב.

פזמון:
אני מביט אל המרומים, ובליבי יודע,
שברגעים הכי קשים, יש קרן של תקווה,
אני מביט אל המרומים, ולא שוקע,
כי מלמעלה אלוקים שולח אהבה.

פזמון:
אני מביט אל המרומים, ובליבי יודע,
שברגעים הכי קשים, יש קרן של תקווה,
אני מביט אל המרומים, ולא שוקע,
כי מלמעלה אלוקים שולח אהבה.