מוחין דקטנות

יושב בשדה לא יוצאת לי אפילו מילה
לא כל שכן דיבור של אמת לא כל שכן תפילה
מחשבות של הבל מעל ראשי משוטטות
גלים גלים את הדעת הן תוקפות
ריבונו של עולם איך מפה מצליחים להתרומם
איככה נהפכתי מהחי לבחינת דומם
ה' הצדיק תגמור בעדי
כל מה רציתי זה להיות יהודי

אי אי, איזה עצבות מוחין דקטנות

יושב בשדה מבולבל בוהה
אף נקודה טובה באופק לא רואה
הזמן מעיק עובר בזחילה
ואני עוד לא הצלחתי לשחרר אפילו מילה
נשמה עניייה דבויה וסחופה
עליך עיני עיני יורדה דמעה
איך את שנחצבת מהיכל של אמת
נגזר עליך בעולם החומר לשוטט

אי, אי, איזה עצבות מוחין דקטנות...

והצדיק אמר בשמחה תמיד להיות
את האור בתוך החושך די קל לגלות
ואם המצב הוא אוי ואבוי
תגיד ברוך שלא עשני גוי

אי, אי, איזה עצבות מוחין דקטנות...

ואני עומד ללכת עייף ומדוכדך
והשמים מרחמים עלי, פתאום הלב נפתח
שפתי דובבות מילה ועוד מילה
ופתאום אני מוצא את עצמי עומד בתפילה
אב ותיק אב הרחמן
הלב יבש כמו דיקט, כל כך הרבה זמן.
רחם עלי רחם בבקשה
קרב אותי אל אור פניך אל הקדושה
מלך גיבור מלך עניו
זדים עליצוני באים לי מהגב
רחם עלי אל תשאיר אותי בחוץ
מושכני, אחריך וארוץ

אי, אי, איזה עצבות מוחין דקטנות...

ואני כל מה רציתי, בשמחה תמיד להיות
את האור בתוך החושך לבקש ולגלות
ואם המצב הוא ואי..וואי..
בה אני נושם וחי
ואני כל כך רציתי לא להתייאש
את האור בתוך החושך לבקש ולבקש
ואם המצב הוא גיועלד אוי וי זמיר
בה הנה התפלק לי שיר