מכבים ת’אור

כשהמצב כל כך קשה,
מנסים לשרוד,
מנסים להמשיך קדימה.
סאבלימינל, סיוון, סבא קוקו.
נגלה את הדרך הנכונה,
ביחד לא לחוד.

מסתכל החוצה אין כבר ילדים ברחובות,
ההורים במשרדים משועבדים לחובות.

דם ודמעות, יזע ודמעות,
שתן ודמעות, זרע ודמעות.

נמאס כבר לראות, צורחים אל הקירות.
מרוב כל הנוזלים כבר לא רואים את הדמעות.
זה לא התחיל מאתמול וזה נמשך כבר שנים.
כי המצב כמו איפור, על הפנים

אין לנו שלום (אין שלום)
לא בחוץ ולא בבית (ואין בטחון)
איפה היונה? (איפה היא?)
ובפיה עליה של זית? (אנ'לא יודע)
עכשיו היא בתוך הכלוב (בתוך הכלוב)
ולי ממש עצוב (אני בוכה)
אז בואו נשחרר אותה, כי השלום חשוב.

אנשים, מתים, באים, הולכים,
הלכו, ילכו, הולכות, תלכנא.
חלאס עם העוני, חלאס עם שחיטות,
חלאס עם החולי, חלאס עם למות.

חלאס עם העישון במקומות ציבוריים,
בכל יום שעובר עוד כמה מתמכרים,
ילד לוקח שאחטה ממקל הסרטן,
וככה הוא מוכר את נשמתו לשטן,
אלוהיי תוציא אותו מעסק הביש,
בשביל כסף לסיגרייה הוא שודד עוד קשיש,
וזאת עוד בעיה שיש לנו במדינה,
צורכים יותר מדי חשמל ואין כבוד לעת זקנה.

שעה בלי חשמל, עלינו תשמור,
אפילו האור מכבה את האור,
ותסתכלו איך אנחנו מתייחסים לזקנים,
כי המצב כמו שפם, על הפנים

מכבים ת'אור (מכבים אותו)
גם בחוץ וגם בבית (צריך לחסוך)
איפה החשמל? (שקע ותקע)
ובפיו עלה של זית (103)
עכשיו הוא בתוך הכלוב (וזה מוליך)
ולי ממש עצוב (אני בוכה)
אז בואו נשחרר אותו, כי החשמל חשוב.

סבא קוקו.
האו קרא לי סבא קוקו, שאלתי אותו מי זה
הוא אמר זה מהשוקו ושתה בקארדי בריזר
רצה שאני אדבר באופן מרגש,
על איך שבני הדור שלו צריכים להתבייש,
על איך שלהיות זקן במדינה זה כה קשה,
אמרתי לו נכון מאוד ובמיוחד כש...
ישך נכד מפגר שמעלה שירים לרשת
וראפר מחתרתי שמקבל חסות מקשת.
מציקים לך עם ראפ עילג, אדיוטי, ומעיק,
כאילו שהנאצים לא התאכזרו אליי מספיק,
הוא חייך ואז אמר לי שנמצא אצלי כרטיס ישיר לתהילה,
זקן חביב ונכד קצת אוטיסט.
אז עכשיו כשהתמסחרתי ומכרתי נשמתי, שיניתי גישתי,
גיליתי לתדהמתי, שהחיים יפים יותר עם כסף ומכוניות,
אז יאללה ברוריה חלאס עם הברידג' ובואי לקניות.

הזקנים לא בטוחים (הם בורחים)
לא בחוץ ולא בבית (אז תנעלו אותם)
איפה הזקנה? (אנ'לא יודע)
ובפיה עלה של זית (אולי בבית אבות)
עכשיו היא בתוך הכלוב (ולא אכפת לכם)
ולי ממש עצוב (אני בוכה)
אז בואו נשחר אותה (בשבילה ובשביל כולנו)

איך הם לא רואים את מה שמובן,
יש לנו דגל כחול לבן, אנשים לא קונים כחול לבן,
אנשים לא חונים בכחול לבן.
אנשים לא מכבדים את השרים בממשלה,
אנשים לא מכבדים את ראש הממשלה,
לא למדנו את הלקח וזה העיקר,
עכשיו כמו בלחם חוזרים לכיכר.

כי המצב כמו מסכת פנים, על הפנים.

הערות:
לוקץ וסבא קוקו בשיר תגובה חדש לסאבלימינל ולמצב במדינה (על הפנים)