מפלגת הדפוקים

שוב אותם האנשים, אותם לילות, אותן מילים ו-
אותו מקום בבר – הלילה יגמר קצת מאוחר.
קצת שיכור וקצת לבד נכנס עמוק אל תוך הלילה,
אנחנו נפגשים, מתחילים שוב במשחק.

מפלגת הדפוקים באותו מקום תמיד תקועים,
תרשום בפרוטוקול איך עוד זמן מיותר עבר היום.
תרצה או לא תרצה, הבטיחו לנו קצת יותר מזה,
ועכשיו כבר מאוחר מדי לצאת.

מפנה מקום בזיכרון לרגעים שעוד יבואו,
תמונות רעות זורק, תאים שלמים בראש אני מוחק.
כאן תוססים המשקאות, ואיך אפשר לחזור הביתה ?
נהיה קצת מאוחר והלילה כבר נגמר.

הערות:
מתוך האלבום לא מריר אבל משועמם