מקסיקנים

שני מקסיקנים על רכס
השמש גבוהה במרום.
אומר האחד:
היי,חואן פקח עיניך..אתה עוד תפול לתהום.
חואן כמו שהוא מהלך לו,
שקוע באיזה חלום.
לא מבין מה הוא אומר,הוא צוחק ומחייך לו..
חוזה,איפה יש כאן תהום?

עברה דקה ועוד דקה..
עד אשר שמע חוזה..את הדפיקה.

למרות שכאילו אין טעם,
חוזה מנסה צעקה..
הוא לא מאמין,אבל פעם אחר פעם
עולה אל אוזניו מין אנקה.
חוזה משלשל מידיו מיד חבל,
כך עוברות אולי עשר דקות
כן ימשוך הוא ימשוך,
הוא נכון לכל סבל,
חואן שתי ידיו קצת שבורות.

עברה דקה ועוד דקה..
עד אשר שמע חוזה את הדפיקה.

חוזה צועק:
תפוס ברגליך
חואן גם רגליו לא כתקנים,
חוזה לא נואש,
אז נסה בשינך..
בסדר
עונה לו חואן.
חוזה כורך את החבל סביב סלע..
כורך ומושך וכורך..
חוזה הידיד,עושה נפשו סלע,
מושך ושפתיים נושך.

כי הוא זוכר דקה..עוד דקה.
עד אשר שמעו אוזניו את הדפיקה.

זה סיפור על שני מקסיקנים עם כוח
נגד,נגד גברא קדומים נוראית.
חואן כבר מתחיל את החבל לקרוע,
בלחץ שיניו הפראית.
חוזה ידו כבר מתרופפת,
נגלים פני חואן המסכן.
חואן,אתה חי?
עונה חואן כן.

כי עברה דקה..עוד דקה..
עד אשר שמע חוזה..את הדפיקה.
כי הוא זוכר דקה,עוד דקה...
עד אשר שמע חוזה...את הדפיקה.

לפיכך מוסר בשכל...
מי שנדפק פעם אחת,לא יכול להיגמל מזה..