נגעת בצמרות העצים

מילים: אהוד בנאי
לחן: אהוד בנאי

נגעת בצמרות העצים
בלילות של ירח מלא
רוקד מכושף עם טווס דמיוני
נוטש את הגוף לדקה, וחוזר.
שכבת שיכור בצד הדרך
כלבך מלקק את פניך
עננים, ציפורים,
התקרבו ודיברו אליך.

ועכשיו אתה כאן,
במכונית משומשת,
עם תיבת הילוכים
תקועה ברוורס.
מבקש, אם אפשר,
להיות רק עוד פעם,
ברגע של חסד
קשוב אל הלב.

כשעיניך פקוחות
אוזניך כרויות
ורגליך יודעות מעצמן
לאן הן הולכות...