נוצות

על שפת נהר רצופה אבנים חלקות
הורדתי נוצות שאיבדו מיופיין
כשיפשיר שוב השלג בהר הרחוק
יעלה הנהר וישטוף גם אותן

שפת נהר מלאה עשבים ירוקים
השארתי נוצות שדהו משכבר
כשיגיעו רוחות ויבואו גשמים
יעלמו נוצותיי במורד הנהר

ואיש לא ידע שהייתי אחרת,
שהייתי שונה כל כך
אבל אני אף פעם לא אשכח

על שפת נהר רחוקה מדרכים ואורות
למדתי איך לתלוש מגופי
את כל אותם שקרים שגרמו לי לראות
בדרך עיוורת את מה שאני

ואיש לא ידע שהייתי אחרת,
שהייתי שונה כל כך
אבל אני אף פעם לא אשכח
אוווו
ואיש לא ידע שהייתי אחרת,
שהייתי שונה כל כך
אבל אני אף פעם לא אשכח

לפעמים ממעופי על גג העולם
אני בוחרת את שפת הנהר לחצות
להזכר בדמותי הנשקפת משם
מחייכת אליי, מלאה בנוצות

ואיש לא ידע שהייתי אחרת,
שהייתי שונה כל כך
אבל אני אף פעם לא אשכח