נמרוד

by הראל סקעת

ירח של טו טיפס ועלה
על ערב גלילי וטלול
שטף באורו מוצבי חיזבאללה
מן הצד השני של הגבול
קיצי ועגול הוא סימן השבילים
אלומות לוחשות אל הכביש
שעליו מתוך סבך אלונים ועלים
דהר כמטורף הפטיש
הירח שקע אל שמי מערב
אך אפילו הוא לא שמע
איך בשקט קדרו כבוקר של סתיו
הרקיעים מעברי מלחמה
שחר ליטף את ארץ צפון
אדום, מלכותי וזוהר
הפטיש מכורבל מסבך האלון
פקח פנסיו לגדר
בדהרה, כרגיל, אל הדרך נשק
אל חרק את בלמיו באימה
כי הנה, שם ממעל, האופק שרק
המנון של פצצות מרגמה
ארץ גליל ופצצות בשמיה
עצמה את עיניה, דמעות
וברעד, בחסד, אספה את מתיה
את אהוב נפשנו - נמרוד
ארץ צפון, האם זה המחיר?
ראי, כי הרבה לא נשאר!
איך בחיקך בחרת להשאיר
דווקא את בן המדבר?
אך, דעי כי גם אם מותו הוא שלך
חייו הם שלנו לעד
כל פרט וכל תו מראשו המחויך
יזכר ודבר לא יושמט
כי נזכר את האיש השקט כמו הים
שצפן את פניניו במצולות
נאסף על חופו שנותר מיותם
בתמוז - הוא העת לבכות.