פלפל

לכל מדינה כאן בעולם,
מאכל לאומי המוכר לכולם,
וכל ילד בגן יודע כי
האוכל מקרוני הוא איטלקי.
לאוסטרים בוינה שניצל טעים,
והצרפתים אוכלים צפרדעים.
הסינים אוכלים אורז דק ורזה,
והקניבלים אוכלים זה את זה.

ולנו יש פלפל,
פלפל, פלפל,
לאבא מתנה
גם אמא כאן קונה,
לסבתא הזקנה
נקנה חצי מנה.
וגם החותנת היום תקבל
פלפל, פלפל
עם הרבה הרבה פילפל.

פעם כשבא יהודי לישראל
נשק לאדמה וברך הגומל.
היום, הוא רק יורד מן המטוס
וכבר קונה פלפל ושותה גזוז.
אצלנו אין מלך, יש רק נשיא,
אבל במלוכה כבר השגנו שיא.
אצלנו כל יום קם מלך חדש –
אחד מאושר השני מיואש.

כי לנו יש פלפל,
פלפל, פלפל.
כי כאן מוכרים לרוב,
מריח כל הרחוב
ריחות של שומשומין
ושמן פרפין.
וגם צרבת אפשר פה לקבל
מפלפל, פלפל
עם הרבה הרבה הרבה פילפל.

פלפל לעשות זה לא פשוט,
פלפל לעשות זאת אומנות,
ויוכל להבחין כל בן תימן
בין פלפל של חובב או של אמן.
המצחיק ביותר הוא, אללה אל עזים,
פלפל עשוי בידי אשכנזים!
בפלפל כזה תמיד תרגיש
מין טעם מוזר של געפילטע פיש.

רק לנו יש פלפל,
פלפל, פלפל.
לאבא מתנה
גם אמא כאן קונה,
לסבתא הזקנה
נקנה חצי מנה.
כי זה המאכל הלאומי של ישראל –
פלפל, פלפל
עם הרבה, הרבה, הרבה פילפל.