פעמון הזכוכית

ואם תפקחי את עינייך
עולם משתנה לפנייך
קיר ברזל נחתך
כלוב הזהב נפתח

ואם את עצמך את שואלת
ומה יש מעבר לדלת
שתי פסיעות מכאן
ים של מראות וים אדם

יכול להיות שלא פעם
ישבת לבדך ובכית
לפתע פתאום את יודעת
נשבר פעמון הזכוכית
שלא תכבי את עינייך
שלא תכבי את ליבך
דבר מה שניצת בחייך
לוקח עכשיו את ידך

ואם תפקחי את עינייך
עולם מתהפך לפנייך
אחרי הקיר
יש עוד סיפור
ויש עוד שיר

ואם לרגעים תאזיני
יש מי שלוחש לך הביני
בין כל השמות
אין עוד אחת ממש כמוך

יכול להיות שלא פעם...