פרוט נבל ועוגב

צח ולבן ובהיר,
צוחק ונקי ושלוח,
ולו רק ראית, אחי,
את אביבי התכול והרן.
אלף שיריך איתי,
ואלף שיריך לרוח,
רק אלף שיריך, אחי,
מן המדבר ישאוך עד כאן.

ואז בפרוט נבל ועוגב
יבקע המיתר המיותם והרך
ויום שהגיע עזב
ולא עוד יזכור
ולא עוד ישכח
רק אלף שיריך, אחי ידידי,
מן המדבר ישאוך עד כאן.

שיר ופרפר ונורית
ובוקר וערב ולילה,
ולו רק שמעת אחי
את היונים בעלות המייתן.
אלף צחוקיך איתי
ואלף צחוקך הם שי לה
רק אלף צחוקיך אחי
מן המדבר ישאוך עד כאן.

ואז בפרוט נבל ועוגב
יבקע המיתר המיותם והרך
ויום שהגיע עזב
ולא עוד יזכור
ולא עוד ישכח
רק אלף שיריך, אחי ידידי,
מן המדבר ישאוך עד כאן.