פתאום כשהוא יבוא

כבר שישה לילות אנו יושבים לבד
רועדים, בורחים מלשמוע האמת
קשה לדאוג למישהו כשאתה בצד
ופתאום שהוא יבוא אנחנו לא ניהיה

וקול עצב נשמע מן העולה
לא זה החופש של ילדנו נלקח
אנחנו שלא ניהיה כשהוא יבוא
ופתאום שאנחנו נחזור הוא ישכח

כבר מזוהם ים הדמעות שלנו
מחכים, מחליטים לשחות לחוף
אין עוד כוח לעמוד בים עמוק
ופתאום שהוא יבוא אנחנו לא ניהיה

וקול עצב נשמע מן העולה
לא זה החופש של ילדנו נלקח
אנחנו שלא ניהיה כשהוא יבוא
ופתאום שאנחנו נחזור הוא ישכח

כבר קולות נעשים יותר שקטים
שוכחים, מבינים שאיבדנו מליון ימים
ורק אדם אחד בלי שם מופיע בעבר
ופתאום שהוא יבוא אנחנו לא ניהיה

וקול עצב נשמע מן העולה
לא זה החופש של ילדנו נלקח
אנחנו שלא ניהיה כשהוא יבוא
ופתאום שאנחנו נחזור הוא ישכח