רק את לי נותרת

אחת היתה שחורת תלתל
עם תכלת ים בעין
ושפתותיה טבולות טל
מתקו, מתקו מיין.

ולילה, לילה בדממה
שירי אספו ידיה
עד פתע - יום היא נעלמה
לאן, אינני יודע.

רק את לי נותרת
גיטרה, רק את
רק את לי שמרת אמונים
לילך לא בגד
לא תם, לא נדם
נוגן עוד, נוגן ניגונים.
לא תם, לא נדם
נוגן עוד, נוגן ניגונים.

אחת היתה כדמות שנהב
תמיר כעופר - איל
וצמתה - כיבדת זהב
עיניה - שחור הליל.

וערב, ערב אהבה
רוויתי מדודיה
אך יום אחד אותי עזבה
לאן, אינני יודע...

רק את לי נותרת
גיטרה, רק את
רק את לי שמרת אמונים
לילך לא בגד
לא תם, לא נדם
נוגן עוד, נוגן ניגונים.
לא תם, לא נדם
נוגן עוד, נוגן ניגונים.

ועוד אחת, ועוד אחת
רבות ניו כהנה -
סמדר, מרים, תמר, עינת
בנות חן היו כולנה.

להן את כל שירי תמיד
עם הגיטרה שרתי
אך לבסוף בודד, יחיד
עם מיתרי נשארתי...

רק את לי נותרת
גיטרה, רק את
רק את לי שמרת אמונים
לילך לא בגד
לא תם, לא נדם
נוגן עוד, נוגן ניגונים.
לא תם, לא נדם
נוגן עוד, נוגן ניגונים.