שוויה שוויה

לפעמים השושנה מרקידה את הורדים
הקרח שהפשיר מחמם את סביבתו
לאחרונה, הבחנתי בתנועת הפרפרים
מעודדת את הגולם לצאת אל חופשתו
כתרועת לוויתן בלב אוקיינוס שקט
נשמעת זעקת המצוקה של האדם
כנשר מתאבל על עוד גוזל שמת
אין כוונה לכאב, לא הערכה לדם

אט אט, שווייה שווייה
Tout doucement
בסוף נחזור לשגרה
אט אט, שווייה שווייה
נשתף את החיוך נפיק רק טוב מהרע

לפעמים האהבה מרקידה את העצב
האש ששורפת מקררת את הגחל
פתאום אני גיליתי – יש צד לאויב
והטוב בעלילה הוא זה שמביט ממעל
כלביאה ואריה הקוראים לילדם
אשא קולי אל עבר כל קרוביי
כיצורי יבשה, שמים, ים
אשאר אזוק לחופש אשאר כך עד סוף ימיי

אט אט, שווייה שווייה
Tout doucement
בסוף נחזור לשגרה
אט אט, שווייה שווייה
נשתף את החיוך נפיק רק טוב מהרע

אט אט, שווייה שווייה
Tout doucement
בסוף נחזור לשגרה
אט אט, שווייה שווייה
נשתף את החיוך נפיק רק טוב מהרע

לפעמים הלפעמים מופיעה לעיתים קרובות
וללא בשורה רעה אין כל בשורות טובות
ואנחנו הנוף המרגש בעולם
וסיבובו של הכדור תלוי בי בך ובכולם
וכל שער יפתח אם רק נידע שזהו שער
אם נתבונן היטב נקטין את כל שבילי הפער
בין אדם לעצמו בין אדם לאדם
אני אמשיך לדהור גם כשליבי ידם.

אט אט, שווייה שווייה
Tout doucement
בסוף נחזור לשגרה
אט אט, שווייה שווייה
נשתף את החיוך נפיק רק טוב מהרע

אט אט, שווייה שווייה
Tout doucement
בסוף נחזור לשגרה
אט אט, שווייה שווייה
נשתף את החיוך כי לא נותרה לנו ברירה