שורדת

by יהודית רביץ

פותח לי דלת של יום המחר
מנסה להחזיר את היום שעבר
ושתי עיני טועות בדרך
מנסה לעלות על דרך המלך
אך את תהיי שורדת עולם בשתיקה
ואחרי זה זועקת מתוך הנשמה
פותח עוד דלת ואת יפה
מנסה לדבר ולא מוצא מילה
גם אני חיכיתי שוברת שתיקה
גם אני פיללתי לכזאת אהבה
דמעה נושרת חיוך גדול
איתך מרגיש אשרוד הכל
אך את תהיי שורדת עולם בשתיקה
ואחרי זה זועקת מתוך הנשמה
פותח עוד דלת ואת יפה
מנסה לדבר ולא מוצא מילה
לו הייתי לוקח אותך הרחק מכאן
מטפס על העיר ועוצר את הזמן שלי איתך
כי לך נבראתי ואת יודעת
שעמוק בפנים את בי נוגעת