שיר לאוהבים הנבונים

שיר לאוהבים הנבונים
אשר בתבונה יאהבו
ימיהם בנעימים יחלפו.
שיר לאוהבים הנבונים
אשר בתבונה יאהבו
גם ברדתם שאול לא יזקינו
נצח לא יפרדו, יחד יהיו בבית אחד.

שיר לאוהבים הנבונים,
על משכבם, באין מילה.
ביד אחת את המנורה יכבו.
יחד יעצמו את עינהם
זה את זה יברכו,
ובעת האחד קורא
את האור הקטן ידליקו.
את נשימת ילדיהם
שומעים שאון ורוח חצות.

שיר לאוהבים הנבונים,
אשר בנו להם בית,
ואת דלתו נעלו.
הגיפו היטב את התריסים
בחוץ קר, ורוח, ומצפים בחוץ למטר.
אורח לא יבוא בלילה אשר כזה.
וכי יבוא, אל תפתחו את הדלת
מאוחר, ורק קור נושב בעולם,
וגם משורר - ממצוקה, לא משפע - הוא שר
הישארו חבוקים.

שיר לאוהבים הנבונים,
אשר בתבונה יאהבו,
ישארו חבוקים.