שיר לאלף עריסות

כמה מים יש בים
כמה חול על חוף
כמה כוכבים ישנם במרומי אינסוף.
אמא, אמא רק אחד, אחד הוא שיר הערש
חיק הנחל הוא נקלט בו, רק בו בלבד.

האדם הוא כעולם
ואני תינוק
האמנתי כי אגדל ואוסיף לצחוק.

הימים חלפו בלי שוב על התקוות
והילד העצוב מתבייש לבכות
רק על זכר שיר אחד כל כך פוחד הילד
רק על זכר שיר אחד שעבר לעד.

כמה תכלת כמה צחוק בעולם תמיד
אם לאלף ערישות שיר אחד יפחיד
אם לאלף ערישות שיר אחד יפחיד.