שלא תעצבי עוד

ראיתי איך עינייך היפות דיברו בלי קול
במבטך וחיוכך סיפרת לי הכל
וכל מילייך וצחוקך עולם אחר לא שלך
רצית לדעת מדוע נשארתי טוב ונחמד איתך

שלא תעצבי עוד
שלא תכאבי עוד
שלא תהיי לבד יושבת
בעולם אכזר

שנותייך היפות חולפות ואיש לך לא ישיב
את עלומייך הקצרים את טעם החיים
רציתי לחבקך ברוך, פנייך ללטף
ולהשכיח מליבך מעט מכאבך

שלא תעצבי עוד
שלא תכאבי עוד
שלא תהיי לבד יושבת
בעולם אכזר

צרובה משמש החיים פינה של צל ביקשת
ולא היה לך נווה מדבר להינפש מעט
ושוב לבד חוזרת את אל יצועך הקר
ודיעותייך ניגרות הן נספגות בכר

שלא תעצבי עוד
שלא תכאבי עוד
שלא תהיי לבד יושבת
בעולם אכזר