תל אביב את עפיפון

אגל טל גולש בלאט אל מראה שקופה,
אגל טל גולש בלאט בחלון.
שוב פורשת השדרה חרש מניפה,
ונוגעת לא נוגעת בוילון.

רוח ים עוטף באור את הצמרות,
רוח ים עוטף מזרח וצפון.
וסגול-כהה פולש אל המרפסות,
תל אביב, תל אביב את עפיפון.

החמה מטיילת בחוצות לבד
והבוקר ישן לו תינוק.

בחולות על שפת הים יש מכרה זהב,
בחולות על שפת הים הגדול.
על גגות העיר הזאת אור ורוד ניצב,
מחכה לה לשמש שתיפול.

בוקר טוב אני רואה ופניו קרובות,
בוקר טוב אני רואה בחלון.
ומרבד צהוב פולש אל הרחובות,
תל אביב, תל אביב את עפיפון.

החמה מטיילת בחוצות לבד
והבוקר ישן לו כתינוק