תני לבכי לפרוץ

אנחנו כבר נפרדנו,
ואין מה לעשות
את התקווה השארנו,
שתסיר את הדאגות
ואת בשלך עושה דברים,
אם תספרי לא יאמינו חברים
גם אם עם כולם את צוחקת,
אבל בדרך לביתך השתיקה הורגת.

תני לבכי לפרוץ,
אל תעצרי את הדמעות
את מופנמת וסגורה,
תני לליבך להוציא מילה.

את כל היום מוטרדת,
מה יהיה לך בעתיד
כמו במרדף מסתובבת,
רק רוצה עוד להספיק
כמו בת הים בין הגלים,
שולטת וסביבך אותך רוצים
אך בתוך ליבך את נזכרת,
אבל בלילה בחדרך את כולך נסערת.

תני לבכי לפרוץ,
אל תעצרי את הדמעות
את מופנמת וסגורה,
תני לליבך להוציא מילה.